ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

בקשה לביטול פסק דין | ביטול החלטה במעמד צד אחד

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי 1984, קובעת כך: “ ניתנה החלטה על פי צד שני או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה, בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, תוך 30 יום מיום שהומצאה לו החלטה, רשאי בית המשפט או הרשם לתת החלטה-לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים ורשאי הוא, לפי הצורך לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה: החלטה שמטבעה, אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.” יש להבחין בין פס”ד שניתן במעמד צד אחד, שנפל בו פגם משפטי שהביא לפסק הדין, כגון אם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה לנתבע או שאם הנתבע לא קיבל את ההזמנה לדיון.לגבי שני המקרים הללו, במקרה הראשון, בית המשפט יהיה חייב לבטל את פסק הדין מכוח הצדק ואילו במקרה השני, אשר בו לא נפל פגם בהליך, יהיה נתון לשיקול בית המשפט.

מתי ניתן לבטל החלטה במעמד צד אחד?

גם כאן, קיימות שתי עילות הראשונה היא חובת הצדק והשנייה היא ביטול החלטה במעמד צד אחד, אם המבקש לא הוזמן, אזי קמה למבקש גם במקרה שנפל פגם בהליך, אם בגלל מתן החלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה.

בפסקי דין רבים נקבע כי בבוא בית המשפט לבחון בקשה לביטול פסק דין שלא פניו של בעל דין, עומדות בפניו שתי אפשריות:

 א.         ביטול מחובת הצדק – כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו, היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין. פגם זה בהליך מהווה עילה לביטול פסק הדין ובית המשפט אינו רשאי להתייחס במקרה זה למשקל טענות הצדדים ולסיכויי ההצלחה בתיק.

ב.         ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט – במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט.

במסגרת הפעלת שיקול דעת זה, על בית הדין לבחון את המבחנים שלהלן:

א.       מהי הסיבה שבעטיה נמנע בעל דין מלהתייצב ו/או מלהתגונן בתביעה.

ב.        מהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.  

ראה לענין זה: דמ”ש (נצ’) 2338-09 נתלי פרץ נ’ ורדית כמיסה, בש”א (ב”ש) 2476/04, אבי זיקרי נ’ עוזיאל שניר.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

היכן זה מעוגן?

האפשרות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד, מעוגנת בתקנה 201 לתקסד”א.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

“חובת הצדק” מול שיקול בית המשפט:

מקובל להבחין בין מקרה בו נדרש ביטול פסק דין “מתוך חובת הצדק” לבין מקרה בו הביטול נתון לשק”ד ביהמ”ש.

במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים.

לעומת זאת, במקרה בו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש ביהמ”ש להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחת המבקש בהליך העיקרי.

איזה גישה נוקט בית המשפט?

ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ( ביטול החלטה במעמד צד אחד ) או אי התייצבות הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד בפסיקת הוצאות.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

לסיכום

על בימ”ש שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ( ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ) לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר.

גם אם כתב ההגנה לא הוגש במועד בעקבות טעות שנעשתה בתום לב, הרי שאין להקל ראש באי עמידה בלוחות זמנים להגשת כתבי בי דין נוכח חשיבותם.

כותב הכתבה : ליאב מלמד, עו”ד (חשבונאי), נייד. 03-6565004, פקס. 03-6565002;

–  אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –