ייצוג בהליכי חדלות פירעון

כאן תוכלו לקבל הסבר מפורט על הליך חדלות הפרעון, לפרטים נספים ופתיחת הליך חדלות הפרעון  וייעוץ חינם ניתן לפנות למשרדנו.

פשיטת רגל או חדלות פרעון?

בשנת 2018 נכנס לתוקפו חוק חדלות הפרעון, כניסתו לתוקף של חוק חדלות הפרעון החליף בנעליו למעשה את חוק פשיטת הרגל.

מהו הליך חדלות הפרעון?

הליך חדלות פרעון הוא הליך בו החייב הגיע למצב שהוא חדל מאפשרות לפרעון החוב, חוק חדלות הפרעון נועד למקרים בהם מצב כלכלי שאדם פרטי או עוסק (מורשה או פטור) נמצא או עלול להימצא באחד או בשני המצבים הבאים:

• לא יכול לשלם את חובותיו, גם אם הגיע מועד התשלום וגם אם מדובר בתשלום עתידי.
• סכום החובות וההתחייבויות של החייב גבוה משווי נכסיו, כגון: כספים, רכוש, זכויות וכו’.

החוק נועד בכדי למנוע לייעל ולקצר את ההליכים, לתחום אותם בזמן ולאזן בין האינטרסים של החייב ושל הנושה.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

מאיזה סכום ניתן לפנות לחדלות פרעון?

הסמכות לדון לעניין הליך חדלות פרעון הינו כדלקמן:

• מערכת הוצאה לפועל -כאשר סכום החובות הינו בין 50,000 – 150,000 ₪ במסגרת לשכות הוצאה לפועל.
• הממונה על הליכי חדלות הפרעון במשרד המשפטים – כאשר סכום החובות הינו מעל 150,000 ₪ הסמכות לדון הינו של בית המשפט השלום.
• בית משפט מחוזי – הליכי חדלות פרעון של תאגידים.

אין השפעה למספר התיקים בהוצאה לפועל ו/או לחובות חיצוניים.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

איך מתנהל ההליך?

שלב ראשון- בקשה לפתיחת הליך

פנייה בבקשה לפתיחת לחדלות הפרעון ותשלום האגרה בסך 1,600 ₪ .

שלב שני – עיכוב הליכים

הוא עיכוב ההליכים בכל תיקי הוצאה לפועל, כאשר אין חובה לעכב את ההליכים.

שלב שלישי-פתיחת הליך

לאחר בדיקת תקינות הבקשה במזכירות תועבר הבקשה להחלטת רשם חדלות פירעון, הרשם יבחן את התאמת הבקשה להליך, לאחר אישור הרשם יורה הרשם כי מתקיימים התנאים לפתיחת הליכי חדלות הפרעון ויורה על זימון ישיבת הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים.

ישיבת הסדר – ישיבת הסדר תשלומים תנוהל ע”י נציג חדלות פרעון ( נציג הרשם), מטרת הישיבה להגיע להסדר תשלומים מוסכם בין החייב והנושים.

שלב רביעי -אסיפת נושים

שלב זה מתבצע כאשר שנציג חדלות הפירעון גיבש הצעת הסדר שלא הוסכמו על כלל הנושים. מטרת אסיפת הנושים הינה ניסיון נוסף להסדר תשלומים בין החייב לנושיו, האסיפה תתקיים לפני רשם חדלות הפרעון.

שלב חמישי – ישיבת הסדר

במידה ולא גובש הסדר תשלומים מוסכם בישיבת ההסדר או באסיפת הנושים תינתן צו לפתיחת הליכים ע”י רשם הוצאה לפועל.

עם מתן צו פתיחת ההליכים ינוהלו כלל נכסיו וחובותיו של החייב במסגרת משתופת של ההליך לצורך חלוקתם לנושים לפי חוק.

צו לפתיחת ההליכים יכלול את ההוראות הבאות כולן או חלקן, בהתאם לשיקול דעתו של הרשם:

במסגרת תיקי החוב:

• הקפאת הליכים
• ביטול עיקולים
• ביטול הגבלות.

במסגרת תיק חדלות הפירעון :

• מינוי נאמן
• הטלת הגבלות
• קביעת דמי מחיה מינמאלים.
• חיוב בתשלומים
• הקצבת סכום חודש לזכאי במזונות.

שלב שישי -תקופת הביניים והגשת תביעות

תקופת הביניים תחל מיום מתן צו פתיחת הליכים ותימשך עד מתן צו שיקום כלכלי ע”י הרשם.

בתקופת הביניים יבצע הנאמן שמונה בדיקה מקיפה לגבי מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו אותו למצבו.

על החייב לשתף פעולה עם הנאמן, להגיש לנאמן מסמכים בדבר הכנסות והוצאות כנדרש ולהגיע אליו לבירור אם יוזמן.

הנאמן יפעל לכינוס נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים ולאחר שהכריע בתביעות החוב שהגישו.

שלב שביעי – שיקום כלכלי

הנאמן מגיש לרשם דוח ממצאי בדיקה בתוך 9 חודשים מיום מתן צו לפתיחת  הליכים. מתנהל דיון בלשכת הוצאה לפועל בנוכחות הנושים, הממונה והיחיד, במהלך הדיון מוצגת הצעת היחיד לפרעון החוב בהתחשב ביכולתו הכלכלית, במסלקה הפנסיונית ובנסיבות העניין , לאחר הדיון, ייתן הרשם לחייב צו שיקום כלכלי שיכלול את ההוראות הבאות חלקן או כולן :

-גובה התשלומים שיוטל על החייב.

– הנכסים שיכללו בקופת הנשייה

– אופן מימוש נכסי הנשייה.

– הגבלות שיחולו על החייב בתקופת התשלומים.

– הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

– חובות שלגביהם לא יינתן הפטר.

הפטר

בתום תקופת התשלומים שנקבעה לחייב בצו השיקום הכלכלי יבחן הרשם מתן הפטר לחייב מחובותיו. ההפטר יינתן אם החייב עמד בכל תנאי שצו השיקום הכלכלי שניתן לו. ההפטר יפטור את החייב מיתרת החובות שלא ניתן לפרוע מנכסיו, ההפטר יחול על יתרת חובותיו של החייב אשר נוצרו לפני מתן צו לפתיחת ההליכים למעט חריגים .

ההפטר לא יכול על תשלומים עונשים, חוב שנוצר במרמה או גניבה, עבירות מין או אלימות חמורה, וחוב מזונות שנוצר לפי פס”ד.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

חלוקת כספי הנשייה ויציאה לדרך חדשה

הכספים שיתקבלו במהלך ההליך יופקדו לקופת הוצאה לפועל, ככל  ויתקבלו כספים בקופת הנשייה, יחולקו הכספים לנושים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק בהתאם לסוג החוב.