אדם נפגע בבית כנסת בדרכו חזרה מהעבודה – האם תוכר לו תאונת עבודה?

ביה”ד הכיר ביום 10.7.2017 בתאונה שארעה לתובע ליד בית כנסת בו נהג להתפלל מדי יום תפילת מנחה, עת היה בדרכו חזרה מהעבודה, כפגיעה בעבודה והחיל על עניינו את סעיף 81(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי. נפסק כי, אין מדובר בסטייה או הפסקה משמעותית, וכפי שפגיעתו הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילת מנחה מוכרת ככזו.

התובע, עובד חברת החשמל, ביקש להכיר בתאונה (נקע בקרסול) שארעה לו ליד בית כנסת בו נהג להתפלל מדי יום בסיום העבודה, עת הוא היה בדרכו חזרה מן העבודה, כפגיעה בעבודה. מדובר בהפסקה של כרבע שעה, ובמרחק של חצי דקה מהמסלול הנסיעה הקבוע של התובע. לאחר התפילה היה התובע ממשיך במסלול הקבוע הביתה.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

פסיקת בית משפט: הכרה כתאונת עבודה

בית הדין האזורי לעבודה (השופטת ע’ איצקוביץ ונציגי הציבור י’ לוין, מ’ שריקי) קיבל את התביעה ופסק כי:

ביה”ד עמד על המסגרת הנורמטיבית הקבועה בסעיפים 79, 80(1) ו-81 הנוגעת לתאונת עבודה ובכלל זה על סעיף 81(ב)(2) לפיו לא יראו כהפסקה או כסטייה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. תכלית חקיקת סעיף 81(ב)(2) לחוק, היא לאפשר לעובד לקיים את מצוות התפילה בדרך ממעונו לעבודתו וחקיקה זו מצביעה על חשיבות התפילה בעיני המחוקק.

יש לתת את הדעת לשני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה, ובכל מקרה יש להעריך את משקלו של כל אחד מהגורמים. הפסקה, שהיא אינצידנטלית לדרכו של אדם, בלכתו לעבודה וממנה, כגון קנית עיתון או שתיית כוס מיץ או אף לארוחה קלה, לא תפגע באופי התאונה כתאונת עבודה.

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם

בענייננו אין חולק כי מדובר בהפסקה בדרך, כדי להתפלל, וגם סטייה שייתכן אינה משמעותית, נוכח הארכה הקטנה של מרחק הנסיעה (בין 125 ל-250 מטר) וזמן נסיעה בהתאם. מטרת ההפסקה פרטית – תפילה בבית כנסת. התובע ביצע הפסקה בדרכו מהעבודה לביתו, תוך סטייה מהדרך המקובלת, שאינה משמעותית בשל המרחק הקצר. משך ההפסקה שהתובע נהג לעשות מדי יום, הינו כרבע שעה, לאחר שסיים יום עבודה מלא. המחוקק הרחיב את הביטוח של העובד בפני פגיעה בעבודה גם לסיטואציה שבה יש “הפסקה או סטייה כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.”  עצם העובדה שמדובר בתפילת בוקר שאמורה להתקיים בזמן קבוע ולא גמיש, והיא ארוכה יותר, לא מונע התייחסות לתפילות אחרות, ביניהם תפילת מנחה, לפי הקריטריונים הרגילים של “הפסקה או סטייה של ממש”. הדרך לתפילת הבוקר תהיה מוכרת, על אף ההפסקה או הסטייה. במקרה של תפילות אחרת ההפסקה ו/או סטייה ייבחנו לפי הקריטריונים הרגילים. במקרה של התובע, אין מדובר בסטייה או הפסקה משמעותית וכפי שפגיעתו הייתה מוכרת אילו היה עוצר במכולת או בדוכן כדי לקנות משקה או כריך, גם עצירתו לצורך תפילה תהיה מוכרת לפי סעיף 80(1) לחוק.

כותב הכתבה : ליאב מלמד, עו”ד (חשבונאי), נייד. 03-6565004, פקס. 03-6565002;

–  אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –

לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם