שטח הדירה מהווה נתון יסודי בעסקת מכר מקרקעין, ומקום שלא ניתן ללמוד על נתון זה מהמסמכים הרשמיים, על המוכר החובה לגלות את שטח הדירה ולמסור נתון מדויק. במקרנו בהעדר כל נתון בנסח הרישום היה על המוכר-הנתבע לגלות לקונה-התובע את שטח הדירה ומאפייניה.
הפרסום שפרסם הנתבע כולל מידע שגוי ביחס לשטח הדירה, כאשר היה עליו להפריד בין שטח הדירה המקובל לבין מרפסות לא מקורות אשר אינן כלולות בהגדרת דירה. ואולם, בשלב המשא ומתן עד לנקודת חתימת החוזה, הוצגו בפני התובע נתונים שונים ממצג התובע במודעת הפרסום. התובע ידע בעת חתימת ההסכם שמדובר בשטח קטן יותר מאשר פורסם. על כן, לא עלה בידי התובע להוכיח שהתקשר בהסכם עקב טעות – שהיא תולדה של הפרת חובת הגילוי של התובע כמוכר הדירה, ואין מקום לביטול החוזה וכל צד יקיים את חיוביו. אין מדובר גם באי התאמה לפי חוק המכר.
לסיכום: על מוכר דירה להיזהר בפרסום לא מדויק של שטח דירה באתרי מכירות דירות שכן גודל הדירה הינו נתון יסודי בעסקת מכר.
ליאב מלמד הוא עורך דין ומרצה בתחום החשבונאות, המתמחה בין היתר בהיבטי מקרקעין, מיסוי ותאגידים.
– אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –