מדריך לעובדים בימי מגפת הקורונה (שאלות ותשובות)
24 במרץ 2020ביום 19.3.2020 ניתנה החלטה בבית דין אזורי לעבודה בנצרת במסגרתה בית הדין חייב את התובע, תושב הרשות הפלסטינית, להפקיד סכום של 2,000 ₪ בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות הנתבע. זאת, בהעדר מסמכים אשר יכולים לבסס את טענות התובע כלפי הנתבע, בהעדר תגובה לבקשת הנתבע לחייבו בערובה כך שלא עלה בידו להראות ראשית ראיה להוכחת תביעתו, ומאחר שהתובע לא הראה כי הנתבע יוכל לפרוע את הוצאותיו ממנו, ככל שהתביעה תידחה.
לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם
ואלה עובדות התיק:
התובע, תושב הרשות הפלסטינית, הגיש תביעה כנגד הנתבע לתשלום זכויות שונות בסך כולל של כ-300,000 ₪. עסקינן בבקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בסך של 20% מסכום התביעה.
בית הדין האזורי לעבודה (הרשם א’ אברגיל) קיבל את הבקשה בחלקה ופסק כי:
לפי תקנה 116א’ לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ”ב-1991 (להלן: התקנות), במקרים בהם מדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא כי יש לחייבו בערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ככל שהתביעה תידחה), אלא אם התקיימו, אחת או יותר, מן הנסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה כאמור: (א) אם התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו; (ב) אם התובע הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה; (ג) אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מטרת התקנה הנ”ל להבטיח את הוצאות הנתבע במקרה שתביעת התובע תידחה, וזאת במקרים בהם מדובר בתובע שאינו תושב ישראל וכפי הנראה אינו בעל נכסים בישראל, כך שסיכויי הנתבע לפרוע את הוצאותיו ממנו בנסיבות בהן תידחה התביעה נמוכים; הלכה למעשה תקנה 116א’ לתקנות מגבילה את זכות הגישה לערכאות שהיא זכות יסוד. סוגיה זו זכתה להתייחסות בדברי ההסבר לתקנה 116א’, ונקבע כי אמנם הטלת ערובה כאמור עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות ככל שאינה מידתית ושאינה לתכלית ראויה, עם זאת, נוכח השונות בין אזרחי ישראל ותושביה לבין נתינים זרים, יש הצדקה לקביעת הסדר מחמיר יותר לגבי האחרונים. בג”ץ אישר את סבירותה ומידתיותה של התקנה.
בענייננו, לכתב התביעה לא צורפו מסמכים אשר יכולים לבסס את טענות התובע כלפי הנתבע. התובע אף לא הגיש תגובה לבקשת הנתבע לחייבו בערובה, ומשכך לא עלה בידו להראות ראשית ראיה להוכחת תביעתו. התובע גם לא הראה כי הנתבע יוכל לפרוע את הוצאותיו ממנו, ככל שהתביעה תידחה. לפיכך, לא קיימים במקרה דנן טעמים מיוחדים המצדיקים את דחיית הבקשה, ויש לחייב את התובע בהפקדת ערובה. באשר לגובה הערובה: נוכח זכות התובע לגישה לערכאות שהיא זכות יסוד, ומאידך נוכח תכלית תקנה 116א לתקנות והבטחת הוצאות הנתבע, ובשים לב לסכום התביעה ולמהות ההליך, יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בסכום של 2,000 ₪.
ליאב מלמד הוא עורך דין ומרצה בתחום החשבונאות, המתמחה בין היתר בהיבטי מיסוי, מקרקעין, תאגידים ודיני עבודה.
– אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –