מס רכישה – פטורים נפוצים ממס רכישה
10 בפברואר 2020
בהליך ת”ק 11355-11-18 חזיזה נ’ קרן פז חברה לבנין בע”מ נדונה תביעה לפיצוי בגין הפרת הסכם רכישת דירה. לטענת הקונה, המוכרת הפרה את חובת הגילוי של הקבלן כי הדירה איננה מחוברת לגז וכי אין אפשרות להתחבר.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע:
כי תניית הסכמה לבוררות טרום סכסוך במסגרת חוזה בין ספק לצרכן שיש בו למנוע גישה לערכאות, חזקה עליו כי הוא תניה מקפחת ומהווה ״טעם מיוחד״ שלא לעכב את ההליכים.
לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם
(ב) חובת הגילוי המוטלת על מוכר דירה לפרט בפני הקונה את הליקויים הקיימים בדירה, מומים נסתרים, וכל מידע אחר רלוונטי למכר נשענת על שני אדנים: סעיף 12 לחוק החוזים שעניינו חובת תום הלב וסעיף 16 לחוק המכר המטיל חובה מוגברת על המוכר בהיותו בעל הנגישות למידע אודות הנכס.
בית המשפט קבע כי לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה על מוכר הדירה מוטלת החובה האקטיבית לגלות גילוי מלא של כל העובדות הרלוונטיות באשר לנכס הנמכר ובהעדר כל אפשרות להתנאה על דרישה קוגנטית זו, יש לדחות את טענתו של המוכרת לפיה היה על הקונה לבדוק את הדירה וכי בכל אופן הקונה רכשה את הדירה במצבה “as is“. כאמור, החובה המוטלת על המוכר אינה ניתנת להתנאה, ובגדרה הייתה מוטלת על המוכר החובה למסור לקונה את מלוא המידע לרבות חיבורי הדירה לשירותי הבסיס. מדובר בפרט מהותי לעצם ביצוע הרכישה, ולכל הפחות יש במידע הזה רלוונטיות המסוגלת להשפיע על התמורה החוזית, ועל כן היה על המוכרת לגלותו לקונה.
לחץ כאן לייעוץ ראשוני חינם
לסיכום: על מוכר דירה לפרט באופן ברור ומפורש בהסכם המכר את הליקויים המהותיים בדירה, אחרת חשוף המוכר לתביעה מצד הקונה.
ליאב מלמד הוא עורך דין ומרצה בתחום החשבונאות, המתמחה בין היתר בהיבטי מיסוי, תאגידים, עבירות צווארון לבן ומקרקעין.
– אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –
