ביום 17.3.19 ניתנה החלטה בבית משפט מחוזי בתל אביב – יפו בהליך ת”א 14643-04-18, ישראמיינרס בע”מ נ’ בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה, שם נדונה סגירת חשבון בנק באופן חד צדדי על ידי הבנק.
השאלה המרכזית אשר עמדה לדיון האם סירובו של הנתבע – בנק, למתן שירותים לתובעת ובכלל זה לקבלת תקבולים לחשבונה, כמו גם להמשיך פעילות בחשבונה ולא לסגור אותו וזאת, בהינתן שמקורם של התקבולים בחשבונה הוא המרתם לש”ח של מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר “כרתה” החברה – מהווה סירוב בהתאם להוראות סעיף להוראות סעיף 2(א) לחוק בנקאות (שירות ללקוח).
בית המשפט קיבל את התביעה ופסק:
לא ניתן לראות במדיניות הבנק בעניין לקוחות העוסקים במטבעות דיגיטליים כ”מאושרת” על-ידי המפקח על הבנקים ולפיכך הבנק אינו יכול להסתמך על סעיף 2(ד) לחוק כמבסס את טענתו כי סירובו היה סביר.
מדיניותו הגורפת של הבנק, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה.
המדיניות הגורפת באשר לפעילות במטבעות דיגיטליים, שאינה מאבחנת בין סוגי פעילויות שונים, היקפי פעילות שונים וסוגי לקוחות שונים, אינה סבירה. כל פעילות במטבעות דיגיטליים שונה מרעותה ובהתאמה כל אחת מחייבת התייחסות שונה של הבנק.
במקרה זה, יש לקבל את טענת הבנק ולפיה בהינתן שנתיב הכסף יש בו כדי להקים סיכונים, באשר במכירה בזירת מסחר לגורם עלום אשר לא הוכח דבר היכרות עימו אמנם קיים סיכון הלבנת הון.
לפיכך, סירובו של הבנק למתן שירות הנוגע לקבלת הכספים שהופקדו בחשבון הוא סירוב סביר. יחד עם זאת עצם פעילותה של התובעת אין בו כדי להקים סיכוני הלבנת הון או טירור ולכן החלטת הבנק לסגירת החשבון, להבדיל מהסירוב לקבל את הכספים שמקורם בפעילות, אינה סבירה ולכן היא בטלה.
לסיכום
לאחרונה החלה מגמה בה בתי המשפט מרסנים את הבנקים בהתנהלותם בסגירת חשבונות בנק באופן חד צדדי, וזאת בעיקר בהתהלותם הנוקשה עם נותני שירותים פיננסים ונותני שירותי אשראי (נש”מ לשעבר).
כותב המאמר : ליאב מלמד, עו”ד (חשבונאי), נייד. 03-6565004, פקס. 03-6565002;
– אין באמור לעיל כדי למצות את מגוון הסוגיות העולות בכל מקרה ומקרה, ואנו ממליצים לא להסתפק באמור, ובכל מקרה להסתייע בייעוץ משפטי –
